הערכה רב-מימדית של יחסים חבריים בקרב נהגים צעירים ותרומתם לבטיחות בדרכים

שנה: 
תואר: 
סטודנט/ית: 
תקציר: 

נהיגה מסוכנת בקרב צעירים, בנים בעיקר, היא תופעה כלל עולמית המהווה גורם מרכזי להיפגעות ומוות. נורמות התנהגות ונורמות נהיגה של צעירים מושפעות מהשיח החברתי המתקיים בגיל זה. מכונית משמשת עבור צעירים וחבריהם מרחב חברתי, עצמאי, ללא השגחת הורים; אולם, האינטראקציה בה עלולה להגביר חשיפה לסיכון לכל הנמצאים בסביבת הנהיגה.

מחקרים קודמים בדקו אוירה ברכב בקרב צעירים, התמקדו במספר הנוסעים ובלחץ החברתי, אך חסרו התייחסות לתרומה הייחודית של יחסי קרבה עם חברים, מהות הקשר והתפיסה החברית הסובייקטיבית בהקשרים של נהיגה, וכן למודלים חבריים של נהיגה בטוחה לעומת נהיגה מסוכנת. חסר זה בא לידי ביטוי גם בהעדר כלים ייעודיים לבחינת נהיגה עם חברים.

להשלמת פערים אלו בספרות, נערכה סדרת מחקרים בהשתתפות נהגות ונהגים צעירים (17-24), בעלי מאפייני רקע מגוונים. המחקרים כללו הן בחינה איכותנית והן כמותית של הנושא. המטרה בשילוב השיטות, איכותנית וכמותית, הייתה לגעת ככל שניתן בתכנים סובייקטיביים העוסקים ביחסים חבריים ובמקביל לאפשר מדידה אובייקטיבית שלהם ובחינת הקשרים בינם לבין משתני נהיגה.

מחקר 1 נערך בשיטה איכותנית פנומנולוגית באמצעות ראיונות עומק עם 32 משתתפים (17 נהגות ו- 15 נהגים). הוא כוון להתבוננות מקיפה והיכרות קרובה עם תופעות הנמצאות בליבת תרבות הנהיגה החברתית של צעירים ובחן את התפקיד של איכות יחסי החברות מהזוית הסובייקטיבית של נהגים צעירים. המחקר נשען על המשגה תיאורטית של חברות (friendship) על פי  הפילוסוף היווני אריסטו (2009 [350 BC]).

ממצאי מחקר 1 האירו מאפיינים מרכזיים של נהיגה עם חברים העשויים  להיות קשורים לסוגים שונים של חברות על פי משנתו הפילוסופית של אריסטו. בהתאם לכך, נמצא כי התפיסה של נהיגה בטוחה עם חברים תואמת יותר הגדרת חברות של תועלת (friendship of utility) וחברות של מעלה (friendship of virtue), ואילו התפיסה של נהיגה מסוכנת ומוסחת תואמת יותר להגדרת חברות של הנאה (friendship of pleasure). בנוסף, נהגות (בכל הגילים 17-24), ונהגים (שמעל גיל 20 בלבד), תופסים יחסים חבריים כבעלי מאפיינים ערכיים כמו אחריות, שוויון ודאגה אותנטית לזולת. מאפיינים אלו עולים בקנה אחד עם הגדרת חברות של מעלה (friendship of virtue) ויש בכוחם בכדי לקדם נהיגה בטוחה.

סדרת המחקרים הכמותיים כללו סך של 706 צעירים בגילים 17-24 (M = 19.4, SD = 1.40), מהם 374 נהגות ו- 332 נהגים:

מחקר 2 התמקד בבנייה של שאלון רב-מימדי לבחינה של אקלים בטיחות בנהיגה עם חברים (אבט"ח) ובתיקופו. כלי המחקר החדש, הסתמך על פריטים חדשים שנוסחו מתוך ממצאי המחקר האיכותני ועל כלים אשר פותחו בעבר ואשר עסקו בחברות באופן כללי וכן באקלים המשפחתי של נהיגה. השאלון הסופי הורכב מ- 19 פריטים המשקפים ארבעה עולמות תוכן: לחץ חברים במהלך נהיגה, עלויות חברתיות של נהיגה עם חברים, תקשורת בין חברים לגבי נהיגה ומחויבות משותפת לבטיחות בנהיגה עם חברים. לביסוס תוקף השאלון נבחנו קשרים בין ארבעת המימדים לבין מגוון משתני אישיות, חברות ונהיגה.

הממצאים מלמדים כי המשתנים יכולת התנגדות להשפעת חברים, רמת חשיפה עצמית ואחריות אישית לנהיגה בטוחה קשורים באופן חיובי עם מימדי האבט"ח: תקשורת ומחויבות משותפת לבטיחות בנהיגה עם חברים; שלושתם גם נמצאו קשורים באופן שלילי עם מימדי האבט"ח לחץ חברים במהלך נהיגה ועלויות חברתיות בנהיגה עם חברים. המשתנה של נטייה כללית להיענות ללחץ חברתי, נמצא קשור באופן חיובי עם המימדים לחץ חברים ועלויות חברתיות, וקשור באופן שלילי עם המחויבות המשותפת לבטיחות בנהיגה עם חברים. המשתנה של חיפוש ריגושים, אשר הוכח בעבר כקשור לנהיגה מסוכנת, נמצא קשור בקשר חיובי למימד של לחץ חברים ובקשר שלילי למימד המחויבות המשותפת לבטיחות. לבסוף, מבין המשתנים הדמוגרפיים נמצאו הבדלים בין המינים, כך שבנים גבוהים מבנות במימד של לחץ חברים ונמוכים מהן במחויבות המשותפת לבטיחות בנהיגה עם חברים.

מחקר 3 עסק בבחינת יכולת שאלון אבט"ח לנבא נהיגה מסוכנת בהסתמך על מודל התיאוריה של התנהגות מתוכננת (Theory of Planned Behavior, TPB; Ajzen, 1991). הממצאים הראו כי שאלון האבט"ח העצים את יכולת ההסבר של מודל ה- TPB בנושא נהיגת צעירים. באופן ספציפי המימד של לחץ חברים במהלך נהיגה, הוסיף באופן מובהק  9% להסבר השונות של נטילת סיכונים בנהיגה, זאת מעבר לשונות המוסברת על ידי מין, נהיגה לפני קבלת רישיון, ומרכיבי ה- TPB. בנוסף נבדק האם הקשר בין מין הנהג לבין הנכונות לנטילת סיכונים בנהיגה מתווך על ידי מימדי שאלון האבט"ח לחץ חברים ומחויבות משותפת לבטיחות בנהיגה עם חברים. מימדים אלו נמצאו מתווכים באופן מלא בקשר שבין מין לבין הנכונות לנטילת סיכונים בנהיגה. כלומר, הנטייה של נהגים ליטול יותר סיכונים מנהגות במהלך נהיגה עם חברים, נובעת כפי הנראה מהיותם מושפעים יותר מנהגות מלחץ חברים ומכך שמחויבותם המשותפת לבטיחות בנהיגה נמוכה מזו של נהגות.

לסדרת המחקרים הנוכחית, אשר עסקה בהעמקת הבנה וידע על יחסי חברים ותרומתם לנהיגת צעירים, יש גם משמעות יישומית. שאלון האבט"ח נבנה במטרה להוסיף כלי אבחוני ייעודי באיתור מועדות לנהיגה מסוכנת בקרב נהגים צעירים. בנוסף, ניתן למנף את הערך הטמון במימדי חברות בקרב נהגים צעירים, בניסוח תוכניות ומסרים חינוכיים המיועדים למיתון נהיגה מסוכנת, וכן בהסברה בקרב אוכלוסייה זו לגווניה.